החלטה בתיק ת"א 42175-10-11

1.         בקשה לדחיית התביעה על הסף.

רקע

2.         בתביעה הנוכחית, עתרה התובעת לסעד של צו מניעה, שיורה לנתבעים להימנע מלהיכנס לחלקות שסימנן גוש 7850 חלקה 73 תתי חלקות 5 ו- 6 בטייבה (להלן: החלקות) או לבצע בחלקות פעולות חפירה או בנייה כלשהן.

            ביום 19.2.12 התקיים דיון בבקשתה של התובעת למתן צו מניעה זמני. בהחלטה שניתנה באותו יום קבעתי, כי לכאורה מדובר במצב בו קיימים בעלים משותפים בחלקות, כאשר חלק מהבעלים קבעו עובדות בשטח, וכיום שניים מהטוענים לבעלות מבקשים לבצע בנייה בחלק מהשטח. קבעתי, כי לכאורה בנייה בטרם קיימת תכנית איחוד וחלוקה או ללא קיומו של הסכם שיתוף המתיר זאת - אינה בגדר שימוש סביר, ולפיכך, ניתן צו מניעה זמני.

            באותה החלטה אף התייחסתי לזכותם של הנתבעים בחלקות, זכות הנובעת מחלקה של אחת הבעלים (פטמה), וכי קיימות שאלות לכאוריות הנוגעות לזכותם בשטח.

הבקשה הנוכחית

3.         ביום 15.11.12 התקיימה ישיבת קדם משפט. באותה ישיבה העלה ב"כ הנתבעת 1 את הטענה לפיה, אין התובעת יכולה לאחוז בצו מניעה קבוע, תוך הקפאת המצב בשטח, וכי התובעת צריכה הייתה להגיש את תביעתה יחד עם בקשה לפירוק השיתוף (פירוק שיתוף שתכליתו לאפשר, בסופו של דבר, בנייה ומניעת קיפאון במקרקעין).

4.         לנוכח טענות אלו, הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט לפיה, הצדדים ינסו למצות הליכים להגיע להסכמה בקשר לאופן השימוש בשטח. כן הוסכם כי "בהעדר הסכמה, התובעת תגיש תביעה לפירוק השיתוף נגד הבעלים הרשומים, זאת בתוך 60 ימים מהיום" (עמ' 34 ש' 25 ואילך).

            להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה, ונקבע, כי התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן כך שיכלול סעד של פירוק השיתוף.

5.         ביום 10.1.13 התובעת הגישה בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת כתב תביעה מתוקן. בקשה זו התקבלה.

            אף בתום הארכה שניתנה, ועד ליום זה, לא הוגש כתב תביעה מתוקן.

6.         ביום 21.2.13 הגישה התובעת מסמך שכותרתו "הודעה חשובה ובקשה להקדמת הדיון". לפי אותה הודעה, אושר תשריט חלוקה על ידי מועצת העיר, וכי "בהתאם לתשריט החתום רואים שהנתבעים פלשו שלא כדין הן לחלקה של התובעת והן לשטח ציבורי". לבקשה צורף פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מיום 7.2.13, לפיו אושר תשריט חלוקה מספר חט/3554. שמטרתו היא חלוקה למגרשי בנייה (60% מהשטח) ולצרכי ציבור (40%).

7.         ביום 24.2.13 הגישה הנתבעת 1 בקשה לדחיית התביעה על הסף, מאחר שלא הוגש כתב תביעה מתוקן.

 8.        הבקשה הועברה לתגובת התובעת, שטענה כי אין כל צורך בתיקון כתב התביעה, מאחר שתשריט החלוקה נחתם על ידי כל הבעלים הרשומים, ואושר פה אחד חרף התנגדות הנתבעים. עוד ציינה התובעת כי לפי התשריט הנתבעים פלשו שלא כדין וכי זכותה של פטמה (מכוחה הנתבעים יונקים את זכותם) נמכרה שלוש פעמים בהתחייבויות סותרות. התובעת הוסיפה וציינה כי טוב יעשו הנתבעים אם יפנו לבית המשפט המחוזי על מנת להכריע בשאלת הזכויות במקרקעין.

9.         הנתבעת הגישה תגובה, ובה טענה כי אין ברישומה של התובעת כבעלים משום יתרון דיוני, וכי דווקא רישום הבעלות מקדם את בירור התביעה לגופה, על דרך של פירוק השיתוף. התובעת לא השיבה לתגובה זו, אף שחלף המועד לעשות כן.

דיון

10.        דין הבקשה להתקבל.

11.        בתביעה זו, התובעת היא זו שפונה בבקשת סעד לבית המשפט, למנוע מהנתבעים לבנות במקרקעין.

            מאחר שהנתבעים טענו לזכות במקרקעין,            הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, לפיו תוגש על ידי התובעת תביעה לפירוק השיתוף.